כהן ואח' נ' הרץ-קשר רנט א-קאר בע"מ ואח'

פסק דין

1)בפני תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים שהתרחשה ביום 25.10.09 שבה היו מעורבים רכב של התובע 1, נהוג על ידי התובע 2, ורכב בבעלות הנתבעת 1 נהוג על ידי הנתבע 2.

לדברי התובע 2, נסע ברכב והגיע לרמזור ברחוב פנחס רוזן "התנועה התחילה לנסוע ולפתע פתאום הרכב מצד שמאל שלי לפתע סטה, ניסיתי לברוח ממנו אך ללא הצלחה" (עמ' 2 שורה 7-8).

רכב התובע 1 נבדק כחודש ימים לאחר התאונה, ולפי דוח השמאי נגרם נזק לכנף הקדמי ימני של הרכב. עלות התיקון היה 2,889 ₪.

מעבר לסכום זה, התובע 1 עותר לפיצוי עבור שכ"ט השמאי בסך 509 ₪, הפסד ימי עבודה 1,500 ₪, 50 ש"ח אגרת משפט, ועוד 500 ₪ עבור ביזבוז זמן וטרחה.

2)בחקירתו הנגדית הודה הנתבע 2 שלאחר התאונה הציע לנתבע 2 לתקן את רכבו במוסך של התובע 1, לא בגלל שהתובע 2 סבר שהוא אשם בתאונה, אלא, לדבריו, מכיוון שדובר על תיקון קל. הוא לא הציע לשלם עבור התיקון והכחיש שלקח על עצמו אחריות לתאונה.

3)לנתבע 2 גרסה שונה:

לדבריו, הוא היה הראשון ברמזור ורכב התובע עמד אחריו בתור. עם התחלף הרמזור החל רכב הנתבע בנסיעה ישר ולאחר חציית הצומת, רכב התובע פגע ברכב הנתבעים מאחור. לדבריו, חתם התובע 2 על פתק (נספח ב' לכתב ההגנה) ורשם את שמו – לפי הנאמר בפתק, רכב התובע "נכנס" ברכב הנתבע "מאחור".התובע 2 טען נמרצות שלא חתם על הפתק.

לטענת נתבע 1, הוא היה בנתיב השמאלי ונסע ישר "והרגשתי מכה מאחור" (עמ' 2 שורה 28).

לאחר ששמעתי את דברי בעלי הדין, החלטתי לדחות את התביעה ולהלן הנימוקים לכך:

א.העדפתי גרסת הנתבע 2 בכל הנוגע לתאונה.

ב.דרך התנהגות התובע 2 בעת התאונה, מתיישב עם אדם שסבר שהוא אשם בתאונה.

ג.הרישום בפתק תומך בגרסת הנתבע 2, ואני מאמין שהמסמך נערך בזמן אמת משקף את האירוע.

לפיכך, התובעים לא הרימו את נטל ההוכחה ואני דוחה את תביעתם.

ניתן היום, ח' תמוז תש"ע, 20 יוני 2010, בהעדר הצדדים.

הוקלד ע"י שולמית נחום-שלום התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: